|
לא
נמאס לכם להתנגד? מאת
הולי ריילי* מתוך: Avatar
Journal אתם מכירים את ההרגשה הזו, שתוקפת אותנו מדי פעם לפעם - כעס, בילבול, חוסר שביעות רצון - כאילו הכל יוצא מכלל שליטה? רגשות אלה הם רמז לכך שאנחנו מתנגדים למשהו - מתנגדים להרגיש, מתנגדים לאבד
משהו, מתנגדים לומר משהו, מתנגדים שיגידו לנו משהו, מתנגדים להיות כמו אמא או אבא שלנו, מתנגדים לאבד את כל כספנו, מתנגדים להיות
חולים, מתנגדים להיות כפי שאנחנו, מתנגדים... הדבר המדהים ביחס להתנגדות הוא שהיא כמו דבק. היא נדבקת לדברים שאנחנו
מתנגדים אליהם. ככל שאנחנו מתנגדים יותר למשהו, כך הוא מתעצם וגובר. הדרך הכי
בטוחה לגרום למשהו להישאר, היא להתנגד לו. האם שמתם לב פעם כמה אנרגיה לוקח להתנגד למשהו? כמה תשומת לב זה צורך? ומה
קורה בסוף? מה לדעתכם השפעת הדבר על יכולת היצירה שלכם כאשר אתם מתנגדים למשהו? איזה חלק ממה שאנחנו עושים במשך היום הוא מפני שאנחנו נהנים מהחוויה? איזה
חלק ממה שאנחנו עושים הוא כתוצאה מהתנגדות למשהו? האם אנחנו עובדים מתוך התנגדות
לכך שלא יהיה לנו כסף? האם אנחנו מתעמלים כי יש לנו התנגדות להיות שמנים ולא
בריאים? האם אנחנו נשארים במערכת יחסים כי אנחנו מתנגדים להיות לבד? האם אנחנו
נמנעים מלומר את האמת מתוך התנגדות לזה שאנשים ידעו איך אנחנו באמת מרגישים? אחדים מאתנו הקדישו את כל חייהם להתנגדות לדברים. נעשינו כל כך טובים
בלבלום דברים, עד ששוב איננו שמים לב כמה תשומת לב ואנרגיה-יוצרת לכודות בתהליך הזה. איננו יכולים לשחרר את השמירה
אפילו לשניה מפחד שנחווה את הדבר (שאותו אנחנו מתנגדים
לחוות). אבל האם לא החלטנו למה להתנגד מלכתחילה? האם יתכן שאנחנו מתנגדים לדברים
מכל כך מזמן עד שאנחנו אפילו לא זוכרים שהחלטנו? ההתנגדות הפכה להרגל. המון עוצמה לכודה ברעיונות האלה. איזו הרגשה תהיה זו לזכות חזרה בכל
האנרגיה והחיוניות האלה? זה מה שקרה לי בקורס האווטר. הבנתי שחלק גדול ממי שאני הוא תוצאה של
התנגדויות. לדוגמא, התנגדתי להיפגע כמו אמי, או להיות אכזרית כפי שחשבתי שאבי היה,
או להיות עניה או חולה, או להיות שיפוטית. היו לי כל כך
הרבה שיפוטים על מה שאני לא רוצה להיות, עד שלא נשאר לי "אני" שיצור מה
שרציתי להיות. הכוח והיכולת שלי ליצור היו לכודים כולם בהתנגדות שלי. תשומת הלב והמודעות
שלי היו כה עסוקות בהחזקת הכל תחת שליטה עד שלא נשארו לי תשומת לב או מודעות כדי
ליצור משהו חדש. החיים שלי היו מבוססים על התנגדות. מאז אווטר אני מלאת התפעלות מתחושת השליטה על האופן בו תשומת הלב שלי
זורמת. להרגיש איך זה מרגיש להיות נוכחת לגמרי ברגע הזה, להיות במערכת יחסים
אינטימית ממש עם מישהו, לראות אותו כפי שהוא ולאהוב אותו ככזה, מבלי לרצות לשנות
אותו או לשלוט בו. איזו הקלה עבורו ועבורי. אני צומחת, במקום רק לשרוד. לפני אווטר מדדתי את הצלחתי על פי אמת מידה של כמה השגתי. מי שעשה הכי הרבה
היה המנצח בעולמי. עכשיו, יש בחיים זרימה, לא דחיפה ומשיכה, לפגוע או להיפגע. יש
יותר חוויות מאפשרות ומלאות חמלה, שיש בהן מקום להבנה שכולנו לומדים על החיים -
כולל אני. ההכרה שלי שקטה עכשיו, וזה אינו דבר קטן אלא נס של ממש. תופעת לוואי מעניינת היא שברגע שהפסקתי להתנגד לדברים, התגלתה חמלה בכל
משפחתי. הפלא ופלא. הם יותר רגועים ומרגישים נוח ולא ממש נוטים להתנגד לכל מה שלא
נעשה בדרך שלהם. כל מי שמסביבנו מושפע, וכולם מתחילים להרגיש אפשרויות חדשות. אווטר הוא מכשיר פנומנלי ליצירת משפחה מאושרת. אני זוכרת ששמעתי את הארי פאלמר מדבר על כמה רבה האנרגיה היוצרת שנדרשת כדי
ליצור חיים מתוך התנגדות, לעומת יצירה מתוך תשוקה. התשוקה מכילה את המומנטום הדרוש
כדי לגרום לדבר שאתם רוצים להתגשם. אתם יוצרים הצלחה במקום לעשות דברים כדי להתנגד
לכישלון, לדוגמא. התרגילים בקורס האווטר אפשרו לי לשחרר, תוך רגע, את הדבר שביליתי את מרבית
חיי להילחם נגדו. דקה אחת! אחרי חיים שלמים בהם הזרמתי כמויות של תשומת לב למשהו,
פשוט הפסקתי. זה כאילו נהר של אנרגיה שזרם לכיוון מסוים החליף כיוון, ועכשיו אני
פשוט מלאה בו. אני מרגישה את הכוח של להיות נוכחת ברגע זה כפי שלא חוויתי מעולם. אני
מרגישה גל של התרגשות והתלהבות. אני מרגישה שהתעוררתי לדרך חדשה של הוויה - עם
סוללות טעונות, ואני מוכנה לדרך. הפכתי למעצבת של חיי. * הולי ריילי היא
מדריכת אווטר מרינו, נוואדה |
Avatar®, ReSurfacing® and Star's
Edge International® are registered trademarks of Star's Edge,
Inc.